<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פי"ג</h1>
<h2>דף לט:</h2>
כתב ה"ב העטור ז"ל, ושדרו ממתיבתא, רבותינו שבחוצה לארץ היו מפרישין תרומות ומעשרות לאחר הבית. כדגרסינן (ביצה י"ב ב'), רב טובי בר מתנה הוה ליה גרבא דחמרא דתרומה וכו'. ואמר רבא, תרומת חוצה לארץ מבטלה ברוב, כדאיתא פרק עד כמה (בכורות כ"ז א'), וזולתו. וכן סוף פרק הזרוע והלחיים (חולין קל"ד ב') לוי זרע בכישר ולא הווה עניים תמן למשקל לקט, וכישר לא היה חייב במתנות, אלא שרצה להחמיר על עצמו. וכבר עברו כמה ימים שלא נהגו תרומות ומעשרות בחוצה לארץ ע"כ. אף אנו נאמר שיש לנו ראיה על זה, מסכת ערובין פרק בכל מערבין, ובתוספתא פרק ד' (הלכה ב') הרי שהיתה בידו כלכלה של פירות שאינה מתוקנת, היום הוא אומר, אם יום טוב הוא אין בדברי כלום, ואם לאו, קורא שם לתרומה ומעשרות שבה, ואוכלה. רבי יוסי אומר בשני ימים טובים של גליות. ומצאתי כתוב על רבינו אפרים ז"ל שהיה לו דלית בחצרו והיה מוציא מיינה תרומה, ומשקה אותה לכהנים קטנים. וזה כלו ממדת חסידות, והוא בחוצה לארץ היה. מי יתן והיינו אנחנו המתקבצים מקרוב לארץ ישראל מתקנים היום פירותינו כלנו כהלכה.
